בעז נוימן – ביקורות ספרים, רשימות, מאמרים, הרצאות
Header

על ז’אן-ז’אק סרוואן-שרייבר, סגן באלג’יריה ועל נואל פאורליר, שחר במדבר

October 18th, 2002 | Posted by בעז נוימן in יומנים/אוטוביוגרפיות/זכרונות | ספרי עיון

ז’אן-ז’אק סרוואן-שרייבר, סגן באלג’יריה (ירושלים: כתר, 2002). מצרפתית: אורי דרומי

נואל פאורליר, שחר במדבר (תל אביב: עם עובד, 2002). מצרפתית: יהושע קנז

מפעם לפעם עולה במחוזותינו ההשוואה בין הסכסוך הישראלי-פלסטיני לבין המאבק האלג’ירי נגד הכיבוש וההתנחלות הצרפתית (1962-1954). אחת הפעמים הזכורות היתה בזמנו של אהוד ברק כמועמד לראש ממשלה וכראש ממשלה. רבים קיוו (או חששו) שברק הולך להיות הדה-גול הישראלי, היינו, המנהיג שידבר אל המתנחלים, יבין ללבם, יתחנף אליהם, אך בסופו של דבר יפנה את גבו אליהם ויראה להם את הדרך מערבה, אל ארץ האם. אולם זה לא קרה.

כאשר עולה ההשוואה בין שני האירועים מדגיש כל צד את הנקודות המשרתות את עניינו. תומכי הנוסחה “שתי מדינות לשני עמים” מדגישים את הדמיון במצב הקולוניאלי, את חוסר התוחלת שבכיבוש ובהתנחלות, את חולשת הכוח ואת הסוף הידוע מראש. המתנגדים מצביעים על ההבדלים, בעיקר על החציצה הפיזית שבין צרפת לבין אלג’יריה ועל העדר הדרישה מצד האלג’ירים לזכות שיבה (וזאת למרות שז’אן מארי לה-פן הכריז בזמנו שאם אלג’יריה לא תהיה צרפתית, צרפת תהיה אלג’ירית ולראיה, צבעם של הנוסעים בתחתית של פריז).

שני הספרים שלפנינו מצטרפים לדיון הזה. את שניהם כתבו חיילים צרפתים שהשתתפו בשלביה הראשונים של המערכה לדיכוי המרד האלג’ירי שפרץ בראשית נובמבר 1954 בהנהגת ה-FLN הלא הוא חזית השחרור הלאומית. ז’אן-ז’אק סרוואן-שרייבר התנדב לשירות פעיל ביולי 1956 ושירת כחצי שנה בצבא שניסה להתמודד עם המרד. ספרו מתאר תהליך של התפכחות מאשליית הקולוניאליזם. הוא מתאר בו בעיקר את תהליך הפציפיקציה (“השקטה”, “הרגעה”) שהיתה הטקטיקה הצרפתית הראשונה בהתמודדות עם המורדים שמטרתם היתה “לשקם את תחושת הביטחון של העם האלג’ירי, וליצור תנאים של חוסר ביטחון עבור המחבלים”. סרוואן-שרייבר שכתב את הדברים סמוך להתרחשותם מתאר גנרלים צרפתים היוזמים פעולות רחבות ממדים במטרה להביא לקידומם, חיילים זוטרים שרק רוצים להיתקל באויב וכאלה שחושבים שכל מה שהם עושים שם זה “אידיוטי”. ספרו של סרוואן-שרייבר שנודע כמייסד השבועון הנחשב L’Express ביקש באמצעות כתיבה מרוחקת במקצת, מאופקת, לתאר בפנינו סיפור של איוולת מדינית, פוליטית, צבאית, אנושית. והסוף אכן היה רע ומר לשני הצדדים. המורדים האלג’ירים פתחו במתקפת טרור אורבנית קשה ואכזרית שנמשכה לאורך 1957. “הקרב על אלג’יר” פתח את המהלך שיוביל לנטישה חפוזה של כמיליון צרפתים את אלג’יריה ולעצמאותה של המדינה שהוכרזה ביולי 1962.

נואל פאורליר, מחבר “שחר במדבר”, ידע כבר בהתחלה שמדובר בסיפור שסופו ידוע מראש. הוא היה צנחן צעיר בן 22 שנשלח גם הוא עם אנשי מילואים למשימות פציפיקציה. אולם כשהגיע למקום התגלתה בפניו תמונה מזוויעה שבבסיסה יחסי כובש-נכבש – ניצול מכפיר של כוח עבודה, הפחדת ילדים, מכות, רצח של חפים מפשע, טשטוש פשעים. היו לו גם זיכרונות ילדות כעד לפעילות הרזיסטנס הצרפתי נגד הנאצים. פאורליר מספר סיפור מרגש מאוד על חוסר יכולתו לשתף פעולה עם מה שעמד בניגוד לתפישת עולמו. בשלב מסוים החליט לשחרר את מוחמד, שבוי אלג’ירי שעליו היה אמור לשמור, ולערוק אתו אל הצד השני עם נשקו. מערכת היחסים שפיתח עם אויביו לשעבר ניפצה בכוח אדיר את כל הדעות הקדומות שיכולות להיות על אויב שנחשב אכזר. כשאחד המורדים שאל אותו לתחושתו על כך שבצרפת הוא נחשב בוגד הוא עונה: “אני מקווה שלא כולם חושבים כך; אבל גם אם כולם יראו בי בוגד, אני מצפצף. אני לא רק צרפתי: קודם לזה אני אדם, פשוט מאוד; אדם שרואה את עצמו חופשי והיה רוצה שגם האחרים יהיו חופשיים”.

השאלה הקשה הזו “מי אני?” – קודם צרפתי (ישראלי או פלסטיני) או קודם אדם היא אכן אחת השאלות המטרידות ביותר. נזכרתי באמירתו של אלבר קאמי שנאמרה בהקשר של המאבק האלג’ירי כי הוא מאמין בצדק אבל יגן על אמו לפני הצדק. פאורליר האמין בצדק ובחר בו על פני אימא (ואימא אדמה) שלו. כאן מתגלה פן נוסף של טרגיות אנושית – כל בחירה היא קטסטרופה.

שני ספרים אלה רואים אור בתקופת “הקרב על אלג’יר” בינינו לבין הפלסטינים ומשווקים (“סגן באלג’יריה במובהק”) כחומר מחשבה לישראלים התוהים לגבי דרכם. על כריכת ספרו של סרוואן-שרייבר נכתב כי פרסום הספר אולי יעורר תקווה. עבורי היו שני הספרים מקור לפסימיות רבה. מישהו אמר פעם שההיסטוריה חוזרת על עצמה פעם אחת כטרגדיה ופעם אחת כקומדיה. לאור קריאת שני הספרים הללו אני חש שההיסטוריה חוזרת על עצמה פעם אחת כטרגדיה ופעם נוספת כטרגדיה ועוד פעם כטרגדיה ועוד פעם ועוד פעם.

You can follow any responses to this entry through the RSS 2.0 You can leave a response, or trackback.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>