בעז נוימן – ביקורות ספרים, רשימות, מאמרים, הרצאות
Header

על יאן טומש גרוס, שכנים – השמדתה של הקהילה היהודית בידוובנה שבפולין

December 7th, 2001 | Posted by בעז נוימן in ספרי עיון

יאן טומש גרוס, שכנים – השמדתה של הקהילה היהודית בידוובנה שבפולין (תל אביב: יד ושם וידיעות אחרונות, 2001). מפולנית: יז’י מיכאלוביץ’

“יום אחד, ביולי 1941, רצחה מחצית מאוכלוסייתה של עיר קטנה במזרח אירופה את חציה האחר – כ-1600 גברים, נשים וילדים.”

יאן טומש גרוס, היסטוריון פולני שגלה מארצו ומלמד כיום מדע המדינה באוניברסיטת ניו יורק, כתב ספר העוסק בפרשת רצח שארעה ב-1941 בעיירה פולנית קטנה ושמה ידוובנה. באותו יום הובלה כל הקהילה היהודית של ידוובנה אל אסם תבואה שבו נכלאה. האסם נשטף בבנזין והוצת. רק אדם אחד, יאנק נוימרק שמו, הצליח להימלט מהגיהינום.

מי שרצח את היהודים היו למעשה שכניהם. עד יולי 1941 שררו יחסי שכנות טובה בין היהודים לשאר תושבי העיירה. גרוס אף טוען שבידוובנה יחסי השכנות היו טובים אף יותר מאשר במקומות אחרים. מדי פעם אמנם היו התפרצויות אנטישמיות בדרגות שונות, אבל זו היתה כבר חלק מההיסטוריה הרגילה של היהודים.

עד קיץ 1941 היתה ידוובנה תחת שלטון סובייטי כפועל יוצא מחלוקת פולין בהסכם ריבנטרופ-מולוטוב. עם הפלישה הגרמנית לבריה”מ נכנסו הגרמנים גם לידוובנה. מי האחראי למעשה הזוועה הזה? מצד אחד אין ספק כי הפולנים הם אלה שביצעו אותו במו ידיהם. אנו יודעים כי הטבח תואם על ידי ראש העיר של ידוובנה, אבל לא ברור של מי היתה היוזמה. מצד שני גם אין ספק, שללא הכיבוש הגרמני, הרצח לא היה מתרחש. הגרמנים נתנו אור ירוק למעשה חסר התקדים הזה. שום פעולה מאורגנת לא היתה יכולה להתבצע ללא הסכמתם, ורק הם היו יכולים להחליט לרצוח את היהודים. במילים אחרות, בלי הפלישה של היטלר לפולין אין רצח יהודים בידוובנה. ככל הנראה הגרמנים נתנו לתושבי העיירה שמונה שעות לעשות ביהודים ככל העולה על רוחם, לפני שהם, הגרמנים, יפעלו על פי התוכנית שלהם. באותו יום, או יום לפני כן, הגיעה גם קבוצה של אנשי גסטפו אל העיירה.

ברצח עצמו השתתפו 92 מתושבי העיירה. חלקם הובילו את היהודים אל הכיכר המרכזית. חלקם שמרו עליהם. חלקם השתתפו פיזית בהבערת האסם. אולם כל מי ששהה באותו יום בעיירה והיה בעל חושים בריאים ידע על המעשה. את המראות, הזעקות והריחות אף אחד לא יכול היה לעצור.

“שכנים” עורר רעש גדול בארה”ב, בגרמניה ובעיקר בפולין. מדוע? כי הוא מלמד שבשואה השתתפו באופן פעיל גם הפולנים. בפולין נחשב גרוס ל”היסטוריון חדש”, היינו, היסטוריון החושף את פרצופה האמיתי של החברה הפולנית שרואה את עצמה קודם כל גם היא קורבן של הכיבוש הנאצי ולא משתפת פעולה. על האנדרטה שהוקמה במקום לציון מעשה הטבח נכתב כי 1,600 יהודי ידוובנה נרצחו בידי הנאצים. זה שקר.

מעניין כיצד יתקבל הספר בישראל? מה הוא מחדש לנו? חוץ מתיאור המעשה, אולי שום דבר. לא צריך להיות היסטוריון כדי לדעת שבשואה השתתפו מלבד הגרמנים גם צרפתים, פולנים, אוקראינים ואחרים. מי כיוזם ומי כמבצע. מי ברמת התכוונות והתלהבות כזו ומי ברמת התכוונות והתלהבות אחרת.

הטענה של גרוס היא חלק מגל מחקרי בן זמננו על השואה. לא עוד הנחה של כוונות שטניות ולא עוד בחינה של מערכות חברתיות, בירוקרטיות בסגנון ראול הילברג. השואה נבחנת כאן מפרספקטיבה של חיי היומיום. גרוס מסכם את הפרשה בקטע הבא: “בידוובנה טבחו פולנים רגילים ביהודים רגילים [...] אנשים בני כל הגילים ובעלי מקצועות שונים; לפעמים משפחות שלמות, אבות ובנים שפעלו יחדיו. אפשר לומר שהיו אזרחים טובים שנענו לקריאה של הרשויות. והיהודים, למרבה זוועתם, ראו לנגד עיניהם פנים מוכרות – לא אנשים אלמונים במדים, ברגים קטנים במכונת מלחמה, שליחים המבצעים פקודות, אלא את שכניהם שבחרו להרוג והיו מעורבים בפוגרום הדמים – תליינים מרצון”.

מדובר כאן אפוא בפן אחר, עמוק וארכאי יותר של השואה. לא רק מבחינת מניעים, שהרי תושבי ידוובנה עדיין לא הספיקו לספוג תעמולה נאצית, אלא גם ובעיקר בשיטות הרצח הפרימיטיביות והעתיקות – אבנים, אלות, מטילי ברזל, אש ומים – וגם חוסר ארגון.

כשקראתי את הספר חשבתי על אחד משיעורי ההיסטוריה באוניברסיטה שבו ראיתי חלקים מ”שואה” של קלוד לנצמן. אני זוכר שהסרט הזה מאוד השפיע עלי וחשבתי שהוא ביטוי נאמן לשואה. שלמה זנד, המרצה, ביקר את הסרט באומרו כי השואה לא התחילה בפולין אלא בברלין. והיא לא היתה רק בוורשה אלא גם בפאריס. איפה הרכבות שיוצאות מבירות אירופה המערבית אצל לנצמן, שאל זנד? בסרט הם נמחקו.

השואה, לדעתי, היא קודם כל גרמניה, ברלין, אייכמן, טרנספורטים… השואה היא קודם כל ארגון ולא התפרצויות נוראיות של זעם. “שכנים” מתאר אפוא את תוצרי הלוואי המחרידים של הנאציזם ולא את מהותו.

“שכנים” הוא ספר קצר וכואב. הפואטיקה שלו יעילה מאוד. סיפור פשוט על אנשים פשוטים שעשו מעשה מחריד. אולם אנשים פשוטים שעשו מעשים מחרידים – זה לא הנאציזם. נאציזם הוא הרבה יותר מזה.

דצמבר 2001

You can follow any responses to this entry through the RSS 2.0 You can leave a response, or trackback.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>